רע"א 1118-07-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת תמר בר-אשר) בבר"ע 1118-07-23, איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, מיום 6.8.2023: **השתלשלות ההליכים והעובדות הרלוונטיות:** התיק עוסק בבקשת רשות ערעור שהגישה חברת הביטוח "איילון" (להלן: "המבקשת") על החלטת בית משפט השלום בירושלים (להלן: "בית המשפט קמא") לדחות את בקשתה לקבלת ארכה נוספת להגשת חוות דעת מומחה רפואי. התביעה המקורית הוגשה על ידי המשיב כנגד המבקשת מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות לספורטאים. המשיב הגיש את תביעתו ביום 28.8.2022, וביקש פיצוי בסך 120,000 ₪, בגין נכות רפואית משוקללת של 24% שנקבעה על ידי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה. כתב ההגנה מטעם המבקשת הוגש באיחור משמעותי, לאחר כשישה חודשים ולבקשת מספר ארכות. עם הגשת כתב ההגנה, ביקשה המבקשת ארכה נוספת להגשת חוות דעת מומחה רפואי מטעמה. בית המשפט קמא נעתר לבקשה זו וקבע מועד להגשת חוות הדעת ליום 8.5.2023. ביום 7.5.2023, ביקשה המבקשת ארכה נוספת, אך בקשתה נדחתה על ידי בית המשפט קמא ביום 8.5.2023. בקשה לעיון מחדש באותה החלטה אף היא נדחתה ביום 21.5.2023, תוך חיוב המבקשת בהוצאות. בקשת רשות הערעור הוגשה לבית המשפט המחוזי ביום 2.7.2023, והעירבון הופקד רק ביום 2.8.2023. **החלטת בית המשפט המחוזי:** בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים, דחה את בקשת רשות הערעור מבלי לבקש את תגובת המשיב, וזאת מכוח סמכותו לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), בהיעדר סיכוי להתקבל. **נימוקים עיקריים להחלטה:** 1. **מועד הגשת בקשת רשות הערעור:** השופטת בר-אשר קבעה כי אף שהחלטת בית המשפט קמא לדחות את בקשת הארכה ניתנה ביום 8.5.2023, והחלטת הדחייה של הבקשה לעיון מחדש ניתנה ביום 21.5.2023, יש למנות את מועד הגשת בקשת רשות הערעור ממועד ההחלטה המקורית (8.5.2023). זאת, בהתאם להלכה הפסוקה ולתקנה 137(א) לתקנות, הקובעת כי מועד הגשת בקשת רשות ערעור הוא שישים יום ממועד המצאת ההחלטה. נקבע כי בקשת רשות הערעור הוגשה בתוך המועד הקבוע. 2. **סמכות ערכאת הערעור וההתערבות בהחלטות דיוניות:** * **הלכה כללית:** בית המשפט קבע כי החלטה שעניינה מתן ארכה להגשת חוות דעת מומחה רפואי היא החלטה דיונית, המסורה באופן מובהק לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. ערכאת הערעור נמנעת מהתערבות בהחלטות מסוג זה, אלא אם כן מתקיימות נסיבות חריגות ביותר, כגון פגיעה בדין או עיוות דין. * **שינוי במדיניות:** בית המשפט מציין כי בעבר הייתה נהוגה מדיניות ליברלית יותר בנוגע למועדי הגשת חוות דעת מומחים, כל עוד לא החל שלב שמיעת הראיות. עם זאת, גם במדיניות זו, ערכאת הערעור נמנעה בדרך כלל מהתערבות. * **החלת התקנות החדשות:** בית המשפט מציין את הגישה הרווחת לפיה בקשת ארכה להגשת חוות דעת מומחה מטעם הנתבע נחשבת לבקשת ארכה לתיקון כתב הגנה, בשל החובה לצרף חוות דעת זו לכתב ההגנה בהתאם לתקנה 15(2) לתקנות. גישה זו מחזקת את התפיסה שההחלטה נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית. 3. **חוסר סיכוי של הבקשה לגופה:** * **איחורים חוזרים ונשנים:** המבקשת איחרה בהגשת כתב ההגנה, ביקשה מספר ארכות להגשתו, וכן ביקשה ארכה להגשת חוות דעת מומחה, גם לאחר שניתנה לה ארכה ספציפית לכך. * **היעדר טעמים חריגים:** הנימוקים שהעלתה המבקשת למחדליה – איסוף חומר ומידע – אינם נחשבים לנסיבות חריגות או מיוחדות המצדיקות התערבות של ערכאת הערעור, במיוחד כאשר בית המשפט קמא שקל את כל טענותיה בעניין זה ולא מצא לנכון לקבלן. * **מניעת עיכוב הליכים:** מתן ארכות נוספות היה מעכב את ההליך המשפטי, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הצורך בניהול יעיל של הדיון. 4. **הוצאות:** * **דחייה ללא תגובת המשיב:** בשל דחיית הבקשה ללא צורך בתגובת המשיב, לא נפסקו הוצאות לטובת המשיב. * **הוצאות לאוצר המדינה:** עם זאת, על מנת למנוע הגשת בקשות חסרות בסיס, המבקשת חויבה בהוצאות לאוצר המדינה בסך 1,000 ₪, מכוח העירבון שהופקד, וזאת "לפנים משורת הדין" ובהיעדר הנמקה מספקת להגשת הבקשה. **עקרונות וחידושים משפטיים:** * **הבחנה בין החלטה מקורית להחלטה על עיון מחדש לעניין מניין ימי הערעור:** ההחלטה מדגישה את הכלל המשפטי לפיו מועד הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור נספר ממועד ההחלטה המקורית, ולא ממועד החלטה מאוחרת יותר כגון דחיית בקשה לעיון מחדש. חידוש זה, אף שמושרש בפסיקה קודמת, נדון בהקשר של התקנות החדשות, ומבהיר את היחס ביניהן לבין ההלכה הקיימת. * **הגדרת החלטה דיונית והיקף ההתערבות של ערכאת הערעור:** ההחלטה מאששת את העיקרון לפיו החלטות הנוגעות לניהול הדיון, לרבות מתן ארכות להגשת מסמכים (ובפרט חוות דעת מומחה), נתונות לשיקול דעתה הבלעדי של הערכאה הדיונית. ערכאת הערעור תתערב רק במקרים קיצוניים של עיוות דין או סטייה ברורה מהדין. * **התייחסות לתקנה 15(2) לתקנות:** ההחלטה מתייחסת לחובת צירוף חוות דעת מומחה לכתב ההגנה. היא מקשרת חובה זו לכך שבקשת ארכה להגשתה נחשבת לבקשה לתיקון כתב הגנה, ובכך מחזקת את הסמכות של בית המשפט הדיוני לדון ולפסוק בה. * **הגבלת הגשת בקשות חסרות סיכוי:** דחיית הבקשה על הסף, ללא צורך בתגובת המשיב, ומתוך קביעה מפורשת כי הבקשה "נעדרת סיכוי", מהווה איתות ברור למבקשים לערער כי יש לבחון היטב את סיכויי בקשתם לפני הגשתה. הטלת הוצאות על המבקשת לטובת אוצר המדינה, אף שלא נפסקו הוצאות לטובת הצד שכנגד, מחזקת עקרון זה. **סיכום:** החלטת בית המשפט המחוזי מבטאת גישה מחמירה יותר כלפי בקשות לארכות הליכים, במיוחד כאשר מדובר בהתנהלות ממושכת הכוללת איחורים חוזרים ונשנים. היא מדגישה את מעמדו של בית המשפט הדיוני כקובע את קצב ההתקדמות של ההליך, ומצמצמת את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטות מסוג זה. ההחלטה מחזקת את ההגנה על סדר הדין ואת היעילות הדיונית, תוך הגבלת שימוש בבקשות רשות ערעור כמכשיר לעיכוב הליכים.