ר"ע 35/86

תקציר

התיק כרוך בשורה מורכבת של הליכים משפטיים בין שני צדדים, המבקש והמשיב. זה התחיל בהתנגדות לביצוע שיק, מה שהוביל לכך שהנתבע הגיש תביעה שכנגד ושני הצדדים שלחו הודעות צד ג' אחד נגד השני. בית משפט השלום פסק תחילה לטובת המשיב, וחייב את המבקש לשלם את מלוא הסכום שנפסק, כולל הפרשי ריבית והצמדה. עם זאת, המבקש ערער לבית המשפט המחוזי, אשר קבע כי על המבקשת לשפות את המשיב רק בגין מחצית התשלומים שהוטלו. הדבר הוביל את המבקש לנסות ולקבל בחזרה מהמשיב את המחצית השנייה של הסכומים ששולמו, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. בקשה זו נדחתה על ידי ההוצאה לפועל ולאחר מכן על ידי בית המשפט המחוזי, בנימוק שרק בית המשפט העליון יכול לפסוק בעניין. לאחר מכן הביא המבקש את התיק לבית המשפט העליון, אשר החליט כי מאחר שפסק הדין המקורי של בית המשפט המחוזי עדיין נתון לערעור, יהיה זה מוקדם מדי עבור בית המשפט העליון להתערב. בית המשפט העליון ציין כי לערכאת הערעור יש סמכות להורות על כל התיקונים הנדרשים וכי ניתן יהיה להכריע בעניין טוב יותר בשלב הערעור. בקשתם של המבקשים למתן פסק דין מקוצר נדחתה, והם חויבו לשאת בהוצאות המשיב.