ע"ב 1736/00

תקציר

התובע, אמיל קוגן, עבד כמפקח בחברת החשמל לישראל בע"מ (הנתבעת מס' 1) במרכז הבקרה של קווי חלוקת מתח גבוה. קוגן הודח מתפקידו ובסופו של דבר פוטר מעבודתו בשל מה שמנהליו טענו כהתנהגות לא מתפקדת. קוגן הגיש תביעה נגד מעסיקיו בבקשה לצו מניעה קבוע שיחייב אותם להחזירו לתפקידו הקודם ולהשיב לו את כל הזכויות הכספיות שנשללו ממנו בעקבות פיטוריו. בית המשפט קבע כי הדחתו של קוגן ופיטוריו לאחר מכן היו בלתי חוקיים. החלטת המנהלים התבססה על יחס בלתי הוגן וחוסר תום לב, שכן הם לא העניקו לקוגן שימוע ואף לא הודיעו לו על הכוונה להעבירו מתפקידו. כמו כן, בית המשפט הגיע למסקנה כי המנהלים ניצלו מאבק ארגוני בתוך החברה כדי להצדיק את מעשיהם. משכך, הורה בית המשפט לנאשם מס' 1 להחזיר את קוגן לאלתר לתפקידו הקודם כמפקח. ההפסדים הכספיים שנגרמו לקוגן עקב הרחקתו שלא כדין ייקבעו במועד מאוחר יותר, אלא אם הצדדים יגיעו לסכום מוסכם בתוך 45 יום. לבסוף, קבע בית המשפט כי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ייפסקו עם סיום התיק.