תפ"ח 1046/09

תקציר

הנאשם הואשם ברצח אדמונד שמעון במהלך שוד כושל. בכתב האישום נטען כי הנאשם וארבעה אנשים נוספים קשרו קשר לשדוד משמעון סכום כסף גדול שעל פי החשד נמצא בדירתו. הם פרצו לדירתו של שמעון בעודו ישן והמשיכו לקשור אותו, להכות אותו ולעטוף את ראשו ופניו בחולצות רבות, כולל אחת שנדחפה לפיו. לאחר שלא הצליחו למצוא כסף, השאירו החבורה את שמעון אזוק ועזבו את הדירה. שמעון מת מחנק מכני כתוצאה מחסימת דרכי הנשימה שלו. המחלוקת העיקרית במהלך המשפט נגעה לרמת אחריותו של הנאשם למותו של שמעון. התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם ברצח לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין, ואילו ההגנה טענה להרשעה בעבירה הפחותה של הריגה. ההגנה טענה כי התביעה לא הוכיחה די הצורך את מודעותו של הנאשם למידת האיפוק של שמעון, ובפרט לשימוש בחולצות מרובות כדי לכבול אותו, וכי היו כשלים חקירתיים לגבי סיבת המוות. בית המשפט הרשיע את הנאשם בכל האישומים. נמצא כי דבריו של הנאשם עצמו ועדויות שותפיו, אף שאינן עקביות, היוו הודאה בהשתתפותו הפעילה בשוד ובמודעותו למעשים שריסנו את שמעון. בית המשפט ראה את הלך רוחו של הנאשם כמצב של אדישות או פזיזות ביחס לאפשרות לגרום למותו של שמעון, המקיים את היסוד הנפשי הנדרש לרצח לפי סעיף 300(א)(3). כמו כן, בית המשפט קבע כי המשך נוכחותו ומעורבותו של הנאשם בשוד מהווה פעולה משותפת, המחייבת אותו לשאת באחריות למעשי שותפיו, לרבות ריסונו הקטלני של שמעון. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות ההגנה בדבר מחדלי חקירה, וקבע כי לא הייתה להם השפעה משמעותית על התיק. הנאשם הורשע ברצח, ניסיון שוד, שימוש במסמכים מזויפים, התחזות, הפרעה לשוטר וכניסה לישראל שלא כדין.