בש"פ 5352/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטה לשלול רישיון נהיגה. רישיונו של המערער נשלל בעקבות תאונה קטלנית בה היה מעורב ולא עצר. הערכאות הנמוכות יותר קבעו כי קיימות ראיות לכאורה לנהיגה רשלנית, וכי נשקפת מהמערער סכנה לציבור. על החלטה זו הוגש ערעור בנימוק שהראיות אינן תומכות בטענות, וכי המערער לא היווה סכנה לציבור. עם זאת, בית המשפט לערעורים אישר את החלטות הערכאות הנמוכות יותר, תוך שהוא מסתמך על הצטברות ראיות, לרבות עדויות של עדי ראייה וחוות דעת מומחים, שהצביעו על מהירותו המופרזת של המערער ואי כניעתו במעבר חצייה. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הימנעותו של המערער מלעצור וניסיונו להסביר זאת לא היו משכנעים, והיוו נטישה וטיוח פוטנציאלי. גם עבירות התנועה הקודמות של המערער, לרבות נהיגה במהירות מופרזת, נשקלו נגדו. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי החלטות הערכאות הנמוכות היו מאוזנות והכרחיות, וכי הראיות לכאורה, בשילוב התנהגותו של המערער ועברו התעבורתי, היוו מסה קריטית המצביעה על מסוכנות. משכך, נדחתה העתירה להשבת רישיון הנהיגה של המערער, ושלילת הרישיון עמדה בעינה.