ת"א 27489-02-13

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של הבקשה, התגובה והתשובה, החליטה השופטת לדחות את הבקשה בשל סיכויי הצלחת התביעה קלושים מאוד. צווי הפינוי הוצאו כדין והמבקשים לא הוכיחו די הצורך פגמים כלשהם בצווים אלה. לפיכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה והמבקשים חויבו לשלם את הוצאות המשיב. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשה חוזרת לעיון חוזר, שגם היא נדחתה, שכן הטענות שהוצגו לא הוסיפו ולא שינו דבר מההחלטה הקודמת. כמו כן, הודגש כי המבקשים לא הוכיחו קיומן של זכויות כלשהן במקרקעין הנדונים. השופט חיזק דעה זו לאחר ששמע את הצהרות המבקשים והמשיב במהלך הדיון. בשל היעדר ראיות שהוצגו על ידי המבקשים – אשר נמצא כי פעלו בחוסר תום לב – והפעולות החוקיות שנקט המשיב, הבקשה נדחתה. החלטה זו התקבלה בהתחשב בסיכויי ההצלחה המינימליים של התביעה ובאינטרס הציבורי. גם פסקי הדין הקודמים בעניין ההוצאות בוטלו, ונפסקו הוצאות מוגדלות כנגד המבקשים. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 10.2.2014.