ת"א 25176-07-21

תקציר

התובעת, יחד עם בעלה המנוח, הלוו כספים לבעלה המנוח של הנתבעת עבור פרויקט בנייה. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת – אשתו של הלווה המנוח – בדרישה לקבל בחזרה את סכום ההלוואה, הריבית והפרשי ההצמדה. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה בשל איחור בהגשה וכי מדובר בהשקעה ולא בהלוואה. השופט פסק לטובת התובעת וקיבל את טענתה כי מדובר בהלוואה ולא בהשקעה. השופט הורה לנתבעת להשיב לתובע את סכום הקרן בסך 651,692 ₪, ללא הפרשי ריבית או הצמדה, בשל השיהוי בהגשת התביעה. פירעון זה נקבע תוך 30 יום, ולאחר מכן יצטברו הצמדה וריבית. כמו כן הורה השופט לנאשם לשלם 80 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין ניתן על סמך ראיות התובעת, לרבות רישומי בנק ומסמכי הלוואה, והימנעותה של הנתבעת מלהביא ראיות נגדיות מספיקות. השופטת שקלה את היחסים המיוחדים בין הצדדים ואת נסיבות ההלוואה, לרבות מחלת הלווה, בקובעה כי התביעה אינה נדחית מחמת שיהוי.