בפ"מ 3983-05-21

תקציר

על אדם נגזרו 30 ימי פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה לאחר שנמצא כי עבר עבירה של עקיפה בדרך פנויה, בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה. המבקש ערער על ההחלטה וביקש לבטל את הפסילה. בית המשפט בחן את ההחלטה בהתבסס על קיומן של ראיות לכאורה לאשמה, מסוכנות המשך הנהיגה, תקינות הליך השימוע המנהלי ונסיבות אישיות. נמצא כי בידי השוטר די ראיות כדי לתמוך בעבירה הנטענת, כאשר תיאורו של השוטר את האירועים מהווה סכנה ברורה לשלום הציבור. הכחשת האירועים על ידי המבקש וטענותיו בדבר תרחיש עובדתי שונה לא הספיקו כדי לערער את הראיות בשלב זה. גם החלטת הקצין נמצאה סבירה, כאשר עברו התעבורתי של המבקש מצביע על סכנה ממשית. כמו כן, בית המשפט הכיר בחשיבותה של הפסילה המנהלית כאמצעי מהיר ומרתיע למניעת סכנה לשלום הציבור. בהתחשב בכל הטענות, קבע בית המשפט כי לא נפל פגם מהותי בהחלטת השוטר ואישר את הפסילה המנהלית ל-30 יום. בקשת הביטול נדחתה, זכות הערעור שמורה, והצדדים קיבלו הודעה על ההחלטה.