תלה"מ 60172-07-17

תקציר

התיק, שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, סובב סביב סכסוך בין שני ידועים בציבור, התובע והנתבע, בנוגע לזכויותיהם בדירה. התובעת ביקשה לבסס את זכותה במחצית הדירה, בטענה שתרמה לרכישתה ושיפוצה. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל ראיה לכוונת שיתוף בין הצדדים כלפי הדירה, ואושרה בעלותו הבלעדית של הנתבע. תביעת התובעת להוצאת ידו של הנתבע מהדירה התקבלה, אך תביעתה לדמי שימוש נדחתה בשל חוסר ביסוס. בנוסף, דחה בית המשפט את בקשת התובעת לסעד הצהרתי, ולא מצא כל ראיה להסכמה כלשהי לשיתוף בזכויותיה המצטברות של הנתבעת במהלך מערכת היחסים ביניהם. התובע חויב לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע. פסק הדין, שניתן בהיעדרם של שני הצדדים, הדגיש את ההפרדה הרכושית הברורה בה שמרו בני הזוג לאורך כל מערכת היחסים ביניהם. התובעת מימנה את כל ההוצאות המשותפות תוך ניהול הכנסותיה ורכושה בנפרד, לעיתים קרובות באמצעות בנה. כמו כן, הנאשם טיפל בענייניו הכספיים באופן עצמאי. בית המשפט הכיר במגוריה הממושכים של התובעת בדירה, אך הבהיר כי מעמדה כאורחת מובן היטב, ללא זכויות בנכס. בחירתה המודעת של התובעת שלא לערב את הנתבעת בענייניה הכספיים, לרבות הבעלות בשתי דירות, הכבידה מאוד על כל טענה לבעלות משותפת. ככלל, פסק הדין הדגיש את היעדר כל כוונה לחלוק בדירה, ותביעות התובע לסעד הצהרתי ודמי שימוש נדחו מחוסר ראיות מספיקות.