רע"א 5768/12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה. המבקשת לא המציאה מסמכים חיוניים לבקשתה, מה שיכול היה להוות סיבה לדחייה על הסף. עם זאת, השופט החליט לבחון לגופה של הבקשה. המבקשת ביקשה למנות כונס נכסים זמני למכירת הנכס, אך בית המשפט מינה במקומו מנהל גבייה, שלא מנע מהמבקשת לנהל את הנכס בעצמה. למרות שהמבקש לא הסכים עם הצורך במנהל גבייה, הצדדים הגיעו להסכמה על מינוי נציג כמנהל הגבייה. נראה כי הסכם זה, יחד עם סמכויותיו של המנהל, מספק סעד ביניים מספק. השופט דן בהרחבה בסמכותו של בית המשפט לפירוק לעומת בית המשפט הדן בתיק העיקרי. מסקנתה היא כי ככלל, בקשות הנוגעות לניהול הנכס צריכות להידון בתיק העיקרי, למעט במקרים חריגים. מאחר שקיים צורך בגביית דמי שכירות באופן מיידי מהשוכרים, ומאחר שההחלטה על מינוי מנהל גבייה התקבלה בתיק הפירוק, יש לראות במקרה זה החלטה משלימה. לפיכך, הבקשה למינוי מנהל לגביית דמי השכירות הייתה תקפה. גם פסק דינו של השופט ברנר תומך במסקנה זו. מטעמים אלה הבקשה נדחית, והמבקש מחויב בכיסוי הוצאותיו של המשיב מס' 1 בסך של 10,000 ₪.