פ"א 58613-11-10

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על ארבעה צווי הריסה שהוגש לבית המשפט המחוזי. המחלוקת העיקרית הייתה האם לממלא מקום יו"ר ועדה מחוזית, שמונה לפי סעיף 48א לחוק התכנון והבניה, סמכויות זהות לאלה של יושב ראש הוועדה, או שמא סמכותו מוגבלת לסמכויות הקבועות במפורש בחוק. המערער טען כי למי שמונה כממלא מקום היו"ר צריכות להיות אותן סמכויות לכל דבר ועניין, ואילו המשיב טען כי סמכותו של ממלא מקום היו"ר מוגבלת. בית משפט קמא צידד באחרון וקבע כי ממלא מקום היו"ר אינו מוסמך לחתום על צווי ההריסה המדוברים. עם זאת, ערכאת הערעור פסקה לטובת המערער. בית המשפט קבע כי מינויו של ממלא מקום היו"ר לפי סעיף 48א מקנה לו את מלוא סמכויותיו של היו"ר. כמו כן, נדונה אופן האצלת הסמכויות מהיו"ר לממלא מקום היו"ר. בית משפט קמא מצא כי המשלחת פגומה משום שהייתה בעל פה ולא בכתב, ומשום שהועברה באמצעות צד שלישי. אולם ערכאת הערעור קבעה כי האצלת סמכויות לא תמיד צריכה להיות בכתב, וכי במקרה זה הוסמך ממלא מקום היו"ר במפורש, מה שהופך את ההאצלה בעל פה לחוקית. לבסוף, התייחסה ערכאת הערעור לסוגיית המעמד ולדוקטרינת הבטלות היחסית. בית המשפט קבע, כי מאחר שלא נפלו פגמים אינהרנטיים בפעולה המינהלית, והיעדר הסמכות לא היה פגם מהותי, יש להחיל את דוקטרינת הבטלות היחסית, ועל צווי ההריסה לעמוד. לפיכך התקבל הערעור, וצווי ההריסה יישארו בתוקפם.