ע"ע 15001-03-14

תקציר

בהחלטה משפטית מפורטת דחה בית המשפט ערעור בעניין הפחתת שכר טרחת עורך דין שנפסק לבא כוח ייצוגי במסגרת הסכם תובענה ייצוגית. ההליך עסק תחילה בהודעת הסתלקות מבקשה לתביעה ייצוגית ולא בפשרה, מה שהוביל את בית המשפט קמא לבחון את ההשלכות לפי סעיף 16 לחוק הרלוונטי. בית המשפט הדגיש כי הודעות נסיגה דורשות אישור, בדומה להסכמי פשרה, כדי להבטיח שלא יתרחשו הטבות מופרזות ללא הסכמה שיפוטית. אף שהגשת הבקשה הביאה לשינוי חיובי במדיניות המשיב בכל הנוגע להעברת כספי פיצויים, ציין בית המשפט את הצורך בשיקול דעת בפסיקת שכר טרחה. בית המשפט קמא הפחית את סכום שכר הטרחה המוסכם בשל ההסדר המוקדם והמורכבות המינימלית הכרוכה בכך, תוך התחשבות גם באמות מידה מתיקים דומים בבית הדין לעבודה. יתר על כן, הוא הדגיש כי החלטות על שכר טרחה של תובענות ייצוגיות צריכות לאזן בין תמריצים לגיטימיים לבין תביעות קלות דעת. בית המשפט שב ואישר כי תרומותיו של בא כוח המערער ראויות להכרה, אך נותר זהיר מפסיקת שכר טרחה שאינו מידתי ביחס לגמלה שניתנה. בעקבות זאת נקבע שכר טרחת עורך הדין על 50,000 שקל, שנמצאו ראויים בהתחשב בפרטי המקרה. ערכאת הערעור אישרה החלטה זו, הסכימה כי שיקוליה של הערכאה הנמוכה יותר היו שקולים והצביעה על כך שקביעת שכר טרחה כזה אינה נתונה בדרך כלל להתערבות בערעור אלא אם כן הדבר מוצדק באופן חריג. לפיכך נדחה הערעור מבלי שהוטלו הוצאות נוספות על המערערים.