ע"פ 7059/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר להרוס מבנה שנבנה ללא היתר. המערערת טענה כי שגה בית המשפט קמא בכך שהורה על הריסה מבלי להצדיק די הצורך בכך, וכי נסיבותיה האישיות גברו על האינטרס הציבורי בהריסת המבנה. המשיב טען מנגד, כי היעדר היתר והפרת התב"ע מהווים אינטרס ציבורי מספיק להריסה. בית המשפט העליון הסכים עם המשיב כי היעדר היתר לבניין ופגיעתו בזכויות הקניין של דיירים אחרים בבית המשותף מהווים אינטרס ציבורי בהריסה. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את הערעור, בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערערת ובעובדה שבבנייה המקורית הייתה הסכמת הדיירים למבנה בשטח של 8 מ"ר. כתוצאה מכך תיקן בית המשפט את צו ההריסה כך שיכלול רק את 20 המטרים הרבועים העודפים של הבניין. למערער ניתנו 60 יום להתכונן להריסה.