ת"א 6608-06-16

תקציר

התובע, ג'מאל כיוף, ביקש לרכוש חלקת אדמה בעוספיא הסמוכה לבניין שלו. הוא פנה לעורך דינו, יהודה מלאך, כדי שיסייע לו לרכוש את הקרקע מיורשיו של הבעלים המנוח, עזאם אבליני. את היורשים ייצג עו"ד שכיב אבו רוקאן. קוף ניהל משא ומתן עם שלושה מיורשיו של אבליני - חוה עפאף, נג'מה הרמן ורומל עזאם איברהים אבאליני - וחתם עימם על הסכמים. עם זאת, התעוררו בעיות בנוגע לצווי הירושה וכמה פעולות סותרות שנקט אבו רוקאן. הדבר גרם למלאך להמליץ על הבטחת זכויותיו של קוף באמצעות רישום משכון. מאוחר יותר התברר כי אבו רוקאן פעל בחוסר יושר ובניגוד לטובתו של כיוף. הוא ניסה למכור את הקרקע לרוכשים אחרים ואף חתם על הסכם מכר עם אחד מהם, רמזי והבי, למרות שייצג את כיוף בעסקה. לאחר מכן חתמו כיוף ואבו רוקאן על הסכם לפיו לא יבוצעו עסקאות נוספות בקרקע ללא הסכמתו של קיוף. בנוסף, הוסכם כי ווהבי ישמש כנאמן עבור קוף לרכישת מחצית הזכויות בחלקה. עם זאת, מאוחר יותר ביטל ווהבי את העסקה. בהמשך, ב-10 בנובמבר 2015, רכש אבו רוקן את החלקה כולה משלושת היורשים ושימש כנאמן עבור קוף ברכישת מחצית ממנה. עיקר המחלוקת נסובה סביב פרטי עסקת נאמנות זו. קוף טען כי אבו רוקאן היה אמור לרכוש עבורו את החלקה בנאמנות, ואילו אבו רוקאן טען כי בכוונתו למכור מחצית מהחלקה לקוף לאחר שירכוש אותה בעצמו. בית המשפט מצא את גרסתו של קוף אמינה וקיבל את טענתו. נקבע כי אכן בוצעה עסקת נאמנות בין כיוף לאבו רוקאן. עוד קבע בית המשפט כי קיוף זכאי לזכות מעבר ברוחב של 6 מטרים מחלק אחר של החלקה, כפי שהוסכם בתשריט חתום על ידי קוף ואבו רוקן. כמו כן, בכפוף לכך שקיוף שילם לאבו רוקאן את יתרת סכום התמורה בסך 23,000 ₪, היה קיוף זכאי להירשם כבעלים של מחצית החלקה. בית המשפט הורה על מינוי כונס נכסים לביצוע ורישום זכויותיו של קיוף. בנוסף, הונחה רשם המקרקעין לציין את זכות המעבר של קוף בפנקסי המקרקעין. לבסוף חויב אבו רוקאן לשלם לקיוף אגרת בית משפט ו-58,500 שקל שכר טרחת עורך דין, ואילו הנתבע וול סעיד (שרכש גם הוא חלק מהקרקע מאבו רוקאן) חויב לשלם לקוף שכר טרחת עורך דין בסך 23,400 שקל.