ה"פ 31959-12-11

תקציר

המחלוקת היא על בעלות על חלקת אדמה. התובע טוען כי רכש את הקרקע מהנתבע מס' 1 ומבקש לרשום את הזכויות במקרקעין על שמו. הנתבע מס' 1 מכחיש כי מכר את הקרקע לתובע וטוען כי הקרקע נמכרה לנתבע מס' 2. התיק סובב סביב שתי עסקאות מתחרות. השופטת מציאה לטובת טענת התובעת, וקובעת כי גרסתה של התובעת לאירועים נתמכת בראיות ובעדויות, לרבות זו של הנתבעת מס' 1 עצמה. נפסק כי הנתבע מס' 1 והתובעת חתמו על הסכם מכר תקף ומחייב במקרקעין הנדונים. זאת ועוד, השופטת קובעת כי עסקת התובע עדיפה על זו של הנתבעת מס' 2 משום שהאחרונה לא פעלה בתום לב. למרות שהעסקה של התובע לא נרשמה באופן מיידי, העיכוב לא היה רשלני ולא גרם לתאונה משפטית. בנוסף, הנתבעת מס' 2 לא בדקה באופן אובייקטיבי את הקרקע ולא בדקה את מצב הרישום שלה, וספק אם התמורה בגין הקרקע שולמה אי פעם. לפיכך, השופט פוסק כי התובע הוא הבעלים החוקיים של הקרקע ומורה לרשום את הזכויות במקרקעין על שמו, תוך שהוא פוסק לו הוצאות משפט מהנתבע מס' 1 ומהנתבע מס' 2, שישולמו במשותף.