בש"פ 2916/12

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את ערעור המדינה בעניין מסירת הקלטות בתיק שעניינו הגנה על קטינים לפי חוק הגנה על ילדים. חוק זה נועד ביסודו להגן על קטינים המעורבים בהליך פלילי מפני פגיעה נפשית, תוך איזון בין הגנה זו לבין זכותו של הנאשם להליך הוגן. החוק מתיר לנאשמים לצפות ולהאזין להקלטות חקירה במקום ייעודי ולקבל תמליל, אך אוסר על העתקת הקלטות כדי למנוע שימוש לרעה אפשרי, כגון פרסום ההקלטות וחשיפת זהותו של הקטין. נטל ההוכחה מוטל על הנתבע להוכיח טעמים מיוחדים לחריגה מכלל זה, כגון להוכיח כי אי יכולת להעתיק את הקלטות תפגע קשות בהגנתו. במקרה זה טען הנאשם, המקורב למתלוננת, כי לא קיים סיכון לשימוש לרעה בשל קשרי משפחה והדגיש את מורכבות ונפח ההקלטות. עם זאת, בית המשפט מצא כי אין די בטענות אלה כדי להוות "טעמים מיוחדים" להתרת העתקות. בית המשפט הדגיש כי הפגיעה הפוטנציאלית בקטין נתפסת על ידי המחוקק כאינהרנטית בהעברת הקלטות, ולא ניתן לשער או לבטל פגיעה כזו על סמך נסיבות פרטניות. יתר על כן, היקף החומר ואי הנוחות הפוטנציאלית לצוות ההגנה אינם מצדיקים חריגה מהכלל. בסופו של דבר, ביטל בית המשפט את ההחלטה הקודמת למסור את ההקלטות למערער או לבא כוחו, תוך שמירה על הוראות ההגנה המקוריות של החוק.