בש"פ 8814/23

תקציר

בפסק דין זה דחה בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור על מעצרו של המבקש, שכללה מספר רבדים של ערעורים וסווגה כ"גלגול שלישי" המופנה כנגד "ערעור ביניים". הבקשה הוגשה תחילה בטרם התקבלה החלטה רשמית בדבר מעצרו של המבקש עד להליכי משפט. בית המשפט הדגיש כי מתן רשות ערעור במקרה כזה מחמיר באופן חריג, שכן הוא מחייב קיומן של שאלות משפטיות משמעותיות או צורך לתקן עיוות דין. בנוסף, צוין כי מדובר בבקשה שמדובר ב"ערעור ביניים", שבדרך כלל אינו נדון, אלא אם כן ניכרות נסיבות ייחודיות, כגון טעויות ברורות או מעצר בלתי חוקי. המבקש טען כי האישומים הנוגעים לעבירות של שימוש בסם קנבוס מצדיקים גישה מקלה יותר לבחינת המעצר; עם זאת, בית המשפט הדגיש כי סוגיה זו אינה מוכרעת ואינה רלוונטית בשלב זה. ההחלטה הסתמכה על סעיף 22ג(ב) לחוק המעצרים, הקובע כי מעצר בפיקוח אלקטרוני או חלופות מחייבות תסקיר מעצר, אלא אם כן טעמים חריגים מצדיקים אחרת. בעוד שבית משפט השלום התייחס להיעדר עבר פלילי ולסוג הסם המעורב בו כסיבות אפשריות להקלה, בית המשפט המחוזי חלק על כך, תוך ציון חומרת ואופי העבירות. בסופו של דבר, הבקשה נקבעה כנטועה בפרטי המקרה הספציפיים, נעדרת הנסיבות החריגות הנדרשות להתערבות בית המשפט, ומשכך הבקשה נדחתה.