רע"א 75902-05-24

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על עיון במסמכים הקשורים לחכירה. התובע, שירש בניין, הגיש תביעה נגד הנתבעים – הדיירים הנוכחיים – לדמי שכירות הולמים, בטענה כי מאחר שהדיירים המקוריים לא שילמו דמי מפתח, אין לנתבעים זכות לדמי שכירות מוגנים. במהלך המשפט ביקשו הנאשמים גישה למסמכים הנוגעים למבנה שבידי האפוטרופוס הכללי. בית המשפט לשכירות נעתר תחילה לבקשת הנתבעים, אך בעקבות התנגדות התובעת ביטל את הצו והורה לתובעת לאפשר לנתבעים לעיין במסמכים. התובע טען כי חלק מהמסמכים אינם קשורים למקרה הנדון ואין לחשפם. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי על התובעת לאפשר להם לעיין בכל המסמכים הקשורים לבניין, ולא רק בנכס המושכר, וכי העיון כולל את הזכות לצלם את המסמכים. התובע הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על ההחלטות שניתנו ב-7 באפריל וב-20 במאי, אשר היו קשורות שתיהן לגילוי מסמכים. ערכאת הערעור נעתרה לבקשת רשות הערעור, וראתה בבקשה ערעור, וקיבלה אותה בנימוק שהחלטת הערכאה הנמוכה יותר חרגה מבקשת הנתבעים ולא הביאה בחשבון את טענות התובע בדבר הרלוונטיות של המסמכים וזכויותיהם של צדדים שלישיים. ערכאת הערעור תיקנה את הצו כך שיכסה רק מסמכים הקשורים למבנה בו נמצא הנכס המושכר, ביטלה את ההחלטה מיום 20 במאי וקבעה כי על התובע להשלים את בדיקת המסמכים בתוך 10 ימים. עוד נקבע בהחלטה כי כל צד יישא בהוצאותיו, והחזיר את הפיקדון לתובע.