פ"ל 429-01-22

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות הקשורות לנהיגה, ביניהן נהיגה בזמן פסילה פעילה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח ורישיון רכב בתוקף. עיקר המחלוקת נסובה סביב השאלה האם המדינה יכולה להוכיח מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג ברכב במועד ובשעה הנקובים בכתב האישום. התביעה הציגה עדים, בהם שוטרים, שהעידו כי ראו את הנאשם נוהג ברכב סמוך לכביש 25. ההגנה טענה כי הנאשם לא נהג והציגה עד שטען כי נהג ברכבו של הנאשם. עם זאת, השופט מצא את עדותם של השוטרים אמינה ועולה בקנה אחד עם דברי הנאשם עצמו. השופט דחה גם את טענות הנאשם כי לא הבין עברית ואת הצורך במתורגמן במהלך חקירתו, וקבע כי הנאשם דיבר והבין עברית במידה מספקת. יתר על כן, השופט קבע כי עדותו של הנאשם לוקה בחוסר אמינות, עם גרסאות לא עקביות לאירועים. השופט קיבל את גרסת השוטרים וקבע כי הנאשם אכן נהג ברכב בזמן פסילה וללא רישיון תקף, ביטוח ורישום רכב. השופט הרשיע את הנאשם בכל הסעיפים. פסק דין זה ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 14.4.2022.