רע"א 7828/17

תקציר

בית המשפט החליט להיעתר לערעור על קבילותו של מסמך רפואי שממנו הושמטו פרטים מזהים. ההחלטה המקורית של בית המשפט המחוזי דחתה את הגשת המסמך, בנימוק של סיכון לפרטיותו של המטופל האלמוני ולסודיות הרפואית. עם זאת, ערכאת הערעור חלקה על נימוק זה, וציינה כי אם לא ניתן לקבוע את זהותו של המטופל, פרטיותו נותרת בעינה. זאת בשל העובדה כי ללא מידע מזהה, המסמך הרפואי אינו מפר את הזכות לפרטיות אישית או סודיות רפואית. בית המשפט הדגיש את המסגרת החוקית להגנה על פרטיות המטופל באמצעות חוקים כגון חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק הגנת הפרטיות. חוקים אלה קובעים סודיות סביב מידע רפואי כדי להבטיח שהוא לא ייחשף ללא הסכמה. בהכרעתו בערעור הבהיר בית המשפט כי חשיפת מידע רפואי אנונימי שאינו ניתן לזיהוי אינה מפרה הגנות פרטיות אלה. יתר על כן, החוק מתיר פרסומים הכוללים מידע רפואי אנונימי וערוך, מה שמחזק עמדה זו. עם זאת, בית המשפט הכיר בבעיות שעלולות להתעורר במהלך הרכישה הראשונית של מסמכים אם הפרטיות תיפגע בתהליך. לכן, בעוד שניתן היה לקבל את המסמך כראיה, בית המשפט התעקש לבדוק האם נפגעה הפרטיות בהשגתו. הדבר מחייב קיום שימוע בהתאם לסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות כדי לבחון האם המסמך טופל כדין והאם הופרו זכויות פרטיות כלשהן. פסק הדין מצביע על איזון מורכב בין שמירה על זכויות הפרטיות של הפרט לבין הדרישות הפרוצדורליות של החוק בהקשר של שימוש במידע רפואי כפוי כראיה בהליכים משפטיים. ככלל, הערר התקבל בתנאי של עריכת בדיקה ראויה של כל פגיעה בפרטיות בהשגת המסמך, תוך הדגשת המורכבות והרצינות הכרוכות בפרטיות במהלך הליכי רכישה והגשה של מסמכים משפטיים.