ע"א 264/77

תקציר

הערעור מערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהורה על חלוקה שווה בין זוג נשוי בנכסים שנרכשו מתחילת נישואיהם ועד אוקטובר 1973. הבעל המערער טען כי לא היה הסכם מפורש או משתמע לנכסים משותפים, הציג ראיות לנישואין בעייתיים וטען לבגידת אשתו. עוד טען כי אחד הנכסים המשותפים, פרדס, נרכש לפני נישואיהם מכספי הוריו. האישה המשיבה טענה מנגד כי היה הסכם מכללא, תוך ציון תרומתה למשק הבית ולמשפחה בזמן שהבעל עבד. בית המשפט העליון פסק לטובת האישה, ומצא ראיות רבות להסכם מכללא לחלוקת נכסים במהלך הנישואין בהתבסס על התנהגותם והתנהגותם של בני הזוג. בית המשפט פירש פסיקה קודמת בעניין ואישר כי תנודות ומשברים בתוך נישואין אינם שוללים בהכרח את חזקת השותפות השיתופית. באשר לפרדס, בית המשפט מצא את גרסת האישה לאירועים אמינה יותר, ואישר כי הוא נרכש במהלך הנישואין. פסק הדין התייחס גם לחובות בני הזוג, והדגיש כי עם פירוק השותפות יש להסדיר תחילה את החובות. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף ברכוש המשותף ובחובות, וכדי לאפשר לשני הצדדים להציג ראיות נוספות. יש לציין כי בית המשפט הותיר פתוחה את השאלה האם בגידה יכולה להשפיע רטרואקטיבית על זכויותיו של בן הזוג ברכוש משותף. השופט בן-פורת, השופט ויתקון וממלא מקום הנשיא לנדוי נתנו את פסק הדין פה אחד.