בג"צ 1125/91

תקציר

במקרה שהוכרע ב-24 ביוני 1991 דחה בית המשפט את עתירתם של תושבי רחובות שהתנגדו לתוכנית לבניית 200 יחידות דיור, כולל קרוואנים לעולים חדשים ולחסרי בית, בטענה כי התכנית חורגת מסמכות חוקית וגורמת נזק בלתי סביר לשכונתם. העתירה ערערה על החלטת הוועדה לבנייה ולמגורים, בטענה כי הוועדה אישרה שלא כדין שני מתחמי דיור נפרדים במקום שכונה אחת והעלתה חשש לפגיעה הצפויה בתשתיות ובשירותים המקומיים. עם זאת, בית המשפט מצא כי הוועדה פעלה במסגרת סמכותה החוקית כמפורט בחוק סדרי דין ובנייה, המאפשר אישור מזורז של תכניות בהיקף של 200 יחידות דיור ומעלה ללא ציון רצף מיקום. בית המשפט הדגיש את כוונת החוק לטפל במהירות במצוקת הדיור ולספק סעד לאוכלוסיות חלשות. עוד צוין כי הוועדה שקלה את ההתנגדויות וביצעה את התאמות התוכנית הנדרשות. יתר על כן, בית המשפט קבע כי תפקידו אינו לבחון מחדש את החלטות התכנון אלא לוודא שהוועדה פועלת בגבולות החוק ומפעילה שיקול דעת סביר. בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי ההפרעה הפוטנציאלית לקהילה מוצדקת על ידי הצורך הדחוף בדיור, ומאלץ את התושבים להכיל ולסייע לעולים החדשים. העותרים חויבו בהוצאות משפט עבור המשיבים.