ת"א 57823-09-11

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך בעסקת הלוואה, מכוח חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, בין מלווה תובע לבין לווה נתבע. הלווה טען כי הצ'קים שניתנו כפירעון ניתנו לצד שלישי, מר אברהם עוזיאל, בגין הלוואה שהתקבלה מהשוק האפור. המלווה, לעומת זאת, טען כי מדובר בעסקת ניכיון שיקים שבוצעה באמצעות מר יגאל סולימאן. בית המשפט פסק לטובת הנתבע ודחה את התביעה. השופט קבע כי מדובר בהלוואה חוץ בנקאית, עליה חל חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. מכיוון שהחוק מחייב חוזה הלוואה בכתב, ולא סופק מסמך כזה, תביעת המלווה נדחתה כחסרת תוקף. כמו כן, השופטת בחנה את סוגיית התמורה ומצאה כי הנתבע לא קיבל את כספי ההלוואה, למרות טענת התובע כי הכספים הועברו למר סולימאן. עדותו של הנתבע, אף שהייתה בה סתירות מסוימות, הועדפה על פני עדי התובע, שלא היו נטולי פניות. מר סולימאן, מתווך בעסקה, לא היה עד אמין, ויחסיו עם התובעת לא הוסברו כראוי. בנוסף, למר עוזיאל, עד נוסף, היה סכסוך כספי עם הנתבע והוא לא נחשב לחסר פניות. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הצליח להוכיח כי הנתבע קיבל את כספי ההלוואה, ולכן התביעה להחזר נדחתה. התובע חויב לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע ובשכר טרחת עורך דין, בסך של 4,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל. פסק הדין מתח ביקורת גם על תצהיר הנתבע, שכלל הוראות חוק מיותרות, והמליץ לנתבע לדבוק בהצגה פשוטה של אירועים עובדתיים בעתיד.