רע"א 3045/19

תקציר

בפסק הדין בעניין ערעור של חברת דרך ארץ דרכים (1997) בע"מ, דחה בית המשפט העליון את בקשתם למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שהתיר למשיב, שלמה קטרן, לשמור על טענה מסוימת במסגרת הליכים הקשורים לתביעה ייצוגית. התביעה ערערה על כך שדרך ארץ גבתה מלקוחותיה אגרות גבוהות יותר בכביש 6 מהמותר בחוק, וטענה כי חיובים אלה עולים לכדי אגרה המחייבת פרסום רשמי. הנאשם טען כי לא מדובר באגרות אלא במחירים, תוך שהוא מפנה להחלטה קודמת של בית המשפט העליון, בעניין רונן. "דרך ארץ" טען כי טענתו של קטראן לאחר מכן בדבר "מחירים" ללא הודעה מוקדמת היא הרחבה לא ראויה של היקף התיק. עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה, מה שגרם לדרך ארץ להגיש ערעור, בטענה כי צעד שגוי זה עלול לפסול הליכים. בית המשפט העליון מצא בתביעת המחיר תגובה ישירה להגנתה של דרך ארץ ולא ראה סיבה לערער על החלטת הערכאה הנמוכה יותר, תוך שהוא מדגיש כי ניתן למקם את התביעה מחדש כתיקון למקרה הראשוני. משכך, הבקשה נדחתה, תוך שלילת כל צורך בהקפאת הליכים. לצדדים ניתנה ארכה בלוח הזמנים להגשת כתבי טענות קשורים, ולא נפסקו הוצאות.