רע"א 7250/14

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על פסק דין כספי בסך 1.3 מיליון ש"ח בתוספת ריבית והוצאות שנפסקו לטובת המשיב. המבקש ביקש עיכוב ביצוע פסק הדין במהלך הליך הערעור, אשר נדחה בערכאה הנמוכה יותר. לאחר מכן פנה המבקש לבית המשפט המחוזי, שאישר עיכוב ביצוע אך דרש כי מלוא סכום החיוב יופקד בקופת בית המשפט. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לחופשה כדי לערער על החלטה זו, וביקש להפחית את הסכום שיופקד. שופט בית המשפט העליון שבחן את הבקשה קבע כי המבקש לא עמד בדרישות עיכוב הביצוע. השופט הזכיר כי על המבקש מוטל נטל ההוכחה להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, וזו משוכה גבוהה, במיוחד בהוצאות כספיות, שם על המבקש להראות חשש ממשי כי לא ניתן יהיה להשיב את כספו אם יזכה בערעור. במקרה דנן, ציין השופט כי סיכויי הערעור של המבקש נראים קלושים שכן הם עובדתיים בעיקרם, והם אינם מצדיקים במידה מספקת כיצד מאזן הנוחות נוטה לטובתם. השופט הדגיש כי המבקש לא מסר גילוי מלא על מצבו הכלכלי. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, כלומר על המבקש לקיים את החלטת בית המשפט המחוזי להפקיד את מלוא סכום החיוב בקופת בית המשפט כדי לעכב את ביצוע פסק הדין. החלטה זו התקבלה על ידי השופט בהתחשב בחוסר יכולתו של המבקש להוכיח כי המצב נוטה בבירור לטובת בקשתו ואי גילוי פרטים כספיים. פסק הדין ניתן ב-24.11.14.