ע"נ 51304-08-16

תקציר

הערעור מערער על החלטת המשיב לדחות את בקשת המערער להכרה בהפרעה קוגניטיבית כנכות עקב אירוע נוירולוגי במהלך שירותו הצבאי. המשיב טען כי לא הוכח קשר סיבתי בין שירותו הצבאי של המערער לבין האירוע. בית המשפט מצא מספר כשלים בהחלטת המשיב, לרבות היעדר הנמקה והגינות, והסטה פסולה של נטל הראיות. נקבע כי בעיותיו הנוירולוגיות של המערער נבעו מתקופת לחץ במהלך שירותו הצבאי ומאירוע שגרם להפרעה קוגניטיבית. החלטת המשיב נדחתה אפוא. בית המשפט קיבל את גרסתו של המערער לאירועים ומצא כי הוא אכן חווה במהלך שירותו אירוע נוירולוגי שהוביל לליקוי הקוגניטיבי הנוכחי שלו. זאת ועוד, המסגרת המשפטית לקביעת קשר סיבתי בין מחלה שאינה חוקתית לבין השירות הצבאי אינה דורשת יסוד אובייקטיבי נוסף הקשור לאופי האירוע הגורם לנכות. בית המשפט אף התווה את נטל ההוכחה במקרים של דו-קרב חוות דעת רפואיות, וקבע כי במקרים של עניבה יש להעדיף את חוות הדעת לטובת המערער בשל שיקולי מדיניות לפי חוק הנכות. משכך, התקבל הערעור, בוטלה החלטת המשיב, וההפרעה הקוגניטיבית הוכרה כנגרמת עקב שירותו הצבאי של המערער. המשיב חויב לשלם למערער 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות נוספות.