ת"א 59564-03-11

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע, מתווך נדל"ן, לא הביא ראיות מספיקות לכך שהיה לו הסכם בכתב עם הנתבעים למתן שירותי תיווך ולקבלת שכר טרחה. חוק המתווכים מחייב הזמנה בכתב חתומה על ידי הלקוח, הכוללת פרטים ספציפיים כגון שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך והלקוח, סוג העסקה, תיאור הנכס וסכום העמלה. בעוד התובע טען כי שלח לנתבעים שני מיילים הממלאים את דרישת הכתב, בית המשפט לא יכול היה לאשר את קבלתם או לפרש אותם כהסכם סופי לשכירת שירותיו של התובע. בהנחה שהתובע שלח את המיילים, בית המשפט התייחס אליהם כאל הצעה שהנתבעים מעולם לא קיבלו. זאת ועוד, בית המשפט ציין כי התובע לא הוכיח את טענתו כי חברות גדולות כמו הנתבעות נמנעות בדרך כלל מחתימה על הסכמי תיווך. טענת התובע כי הנתבעים הבטיחו לו בעל פה את שכר טרחתו לא נתמכה בראיות, מלבד עדותו שלו ושל בת זוגו. השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את התביעה כנגד שני הנתבעים, תוך הדגשת חשיבות דרישת הכתב בתיווך מקרקעין כתנאי מהותי. התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט, בסך 50,000 ₪, הצמודות לריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.