עס"ק 1015/01

תקציר

השופט נ' ארד נתן את פסק הדין בתיק סכסוך העבודה. פסק הדין נפתח בתיאור הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע ליתן צווי מניעה זמניים האוסרים על ביצוע עסקת מכר מניות בה מעורבות מספר חברות ובעלי מניותיהן. המערערים והמשיבים ניהלו משא ומתן למכירת מניות בשווי של עשרות מיליוני שקלים, אך עובדי אחת החברות המעורבות, שחשו מופקרים וחוששים לעתידם, הגישו בקשה לסעד לבית המשפט המחוזי. העובדים ביקשו לשתף עמם את מסמכי העסקה, וביקשו התייעצות ומשא ומתן בנושא. בית הדין האזורי נעתר לבקשת העובדים לסעד זמני, והוביל את המערערים להגיש ערעור דחוף. במהלך הדיון המקדמי בערעור הגיעו הצדדים להסכמה לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי ואת הצווים שניתנו. כתוצאה מכך ניתן פסק דין חלקי בעניין זה. עם זאת, המערערים התעקשו להמשיך בערעור ולערער על העקרונות שנקבעו בפסק דינו של בית הדין האזורי, אשר לדעתם היו להם השלכות מרחיקות לכת על משפט העבודה הישראלי. ההסתדרות, שייצגה את העובדים, טענה כי משהמחלוקת המהותית הסתיימה, אין צורך להידרש לשאלות התיאורטיות שהעלו המערערים. השופט נ' ארד קבע כי תפקידו של בית המשפט הוא להכריע בסכסוכים, וככלל אין עליו לברר סוגיות אקדמיות או תיאורטיות. מאחר שהצדדים הגיעו להסכמה וההחלטה נשוא הערעור בוטלה, לא היה צורך להיכנס לגופו של עניין. השופט ציין כי על בית המשפט לסטות מכלל זה רק במקרים חריגים, שמקרה זה לא נפל בו. לפיכך, הערעור נדחה, ופסק הדין המשקף את הסכמת הצדדים התקבל. בהיותו סכסוך קיבוצי, לא הוטל על אף צד לכסות את ההוצאות.