ת"פ 44523-10-20

תקציר

במקרה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בחן ויישם בית המשפט את סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין. הנאשם הואשם בגרימת חבלה חמורה בנשק שלא כדין, אישום המחייב הכפלה של העונש המקובל בשל שימוש בנשק. "חבלה חמורה" הוגדרה בסעיף 34ד לחוק העונשין, שעניינה חבלות מסוכנות או ליקויים קבועים. באירוע, שהתרחש ב-13 באוקטובר 2020, דקר הנאשם את המתלוננת בעינו השמאלית בעקבות קטטה, שגרמה לחבלות משמעותיות, לרבות רשתית קרועה ואובדן ראייה קבוע. בעוד הנאשם הודה במעבירה, התגלעו מחלוקות לגבי אופי הנשק והאירועים שהובילו לאירוע. בית המשפט בחן עדויות שונות, לרבות עדויות של המתלונן, עד ראייה ואנשי מקצוע רפואיים, לצד אמירותיו הבלתי עקביות של הנאשם. הנאשם הכחיש תחילה כל מעורבות, ולאחר מכן הודה תחת לחץ. בית המשפט מצא די ראיות כדי לתמוך בכך שנגרמה חבלה חמורה בנשק, בין אם מדובר בחפץ קטן וחד, כגון מפתח, העונה על דרישת השימוש בנשק. חרף סתירות בגרסתה של המתלוננת לגבי השתלשלות האירועים ואופיים, הנרטיב הכולל קבע כי מתחים קודמים הובילו לאירוע, ותרמו ליציאתו של הנאשם מהתנהגות פסיבית לפעולה אלימה. כתוצאה מכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בהתחשב באירועים קודמים, במהימנות עדויות העדים ובהיעדר כשלים משמעותיים בחקירה, וקבע את העניין לגזר הדין עם סעיף המודעות שהוכר.