בש"פ 2546/21

תקציר

פסק הדין דוחה את שני הערעורים הנוגעים לבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגד המשיב. בית המשפט קובע כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב במרבית האישומים המיוחסים לו, למעט אישום מספר 18. לפיכך, החלטת בית המשפט המחוזי בדבר קיומן של ראיות לכאורה מתקבלת. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לעצור את המשיב באופן אלקטרוני, אך בתנאים מחמירים. השופט מדגיש את הזמן שחלף מאז מעצרו של המשיב ואת הצורך לכבד את זכותו החוקתית לחירות. הם מדגישים את תפקידו המצומצם יחסית של המשיב בארגון הפשיעה, את עברו הפלילי ואת מערך הפיקוח המוצע כגורמים התומכים במעצר בפיקוח אלקטרוני. כמו כן, השופט מכיר בקשיים בהליך המשפטי ובעיכובים הנגרמים בשל גורמים שונים, לרבות משבר הקורונה, ומזהיר מפני מעצר ממושך שכזה בעתיד. מידע חסוי המוצג בפני בית המשפט אינו גובר על השיקולים לשחרור בפיקוח אלקטרוני. כך, תישאר המשיבה תחת פיקוח אלקטרוני בתנאים מגבילים נוספים. ההחלטה באה לאזן בין האינטרס הציבורי בהגנה על הביטחון לבין חזקת החפות, ולהבטיח כי חירותו של המשיב לא תיפגע שלא לצורך במהלך ההליך המשפטי.