ה"פ 7236/08

תקציר

פסק הדין דן בתביעה הדורשת להשיב את זכות החכירה של יוסף בן צבי פרומקין בחלקת קרקע בירושלים. רישום זכות החכירה נמחק מהמרשם בשנות ה-60 והועבר לאפוטרופוס לנכסי נפקדים בשנות ה-70 לאחר שפרומקין הוכרז נפקד. צוואתו של פרומקין הורישה את הנכס לסנדרינגהם גרדנס, יוהנסבורג (המבקשת), שדרשה להעביר להם את זכות החכירה בשנת 2007 אך סורבה. המשיבים, הקרן הקיימת לישראל ומינהל מקרקעי ישראל, ביקשו לדחות את התביעה על יסוד תקופת ההתיישנות, בטענה כי עילת התביעה קמה בשנת 1970 עם ביטול חוזה החכירה. המבקשת טענה כי גילוי ביטול זכות החכירה צריך להתחיל את תקופת ההתיישנות, אך בית המשפט דחה זאת וקיבל את טענת המשיבים כי עילת התביעה קצובה בזמן. בנוסף, דן בית המשפט במעמדו הנפקד של פרומקין ומצא כי הוא הוכרז בטעות כנפקד, שכן לא התגורר בירדן לאחר 1948, וביטל את תעודת הנפקד. בית המשפט התייחס גם לביטול חוזה השכירות ומצא כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב, שכן המשיבים לא יצרו קשר עם פרומקין או עם משפחתו, ואין די במחדליו. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא נותרה לו ברירה אלא לדחות את התביעה מאחר ועילת התביעה התיישנה. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.