תתע"א 1378-04-21

תקציר

הנאשם הואשם בנהיגה בזמן פסילה, לאחר שהורשע בגרימת מוות ברשלנות בתאונה קודמת ורישיונו נפסל. בכתב האישום צוין כי הנאשם נסע בכביש 40 בעת שנעצר על ידי המשטרה, והוא הודה במיוחס לו. התביעה טענה לעונש של 18 חודשי מאסר בפועל ו-10 שנות פסילה, ואילו ההגנה ביקשה עונש שיקומי ללא מאסר בפועל ופסילה קצרה יותר. בית המשפט הכיר בסכנה הנשקפת לשלום הציבור מנהיגה בזמן פסילה, ובצורך להטיל עונש מחמיר בגין עבירה זו. בית המשפט שקל את נסיבות המקרה, לרבות עברו התעבורתי של הנאשם, שכלל מספר עבירות ועונש מאסר קודם בגין גרימת מוות ברשלנות. בית המשפט התחשב גם באחריותו המלאה של הנאשם, בקשייו, בקשייו, ובהמלצת שירות המבחן למבוגרים לעונש שיקומי. בסופו של דבר, החליט בית המשפט כי עונש מאסר נחוץ כדי לשמש כגורם מרתיע, בהתחשב בעברו של הנאשם ובמסוכנותו לציבור. עם זאת, היא הטילה עונש מתון יותר ממבוקש על ידי התביעה, בשל לקיחת האחריות המלאה של הנאשם, נסיבותיו האישיות והעובדה שכיבד את צו הפסילה במשך רוב תוקפו. על הנאשם נגזרו ארבעה חודשי מאסר בפועל, ארבע שנות פסילה מצטברות לפסילתו הקודמת, 12 חודשי פסילה על תנאי ותשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים בגין נהיגה בזמן פסילה בתקופה זו. בית המשפט גם הטיל התחייבות כספית של 15,000 ₪ או 150 ימי מאסר, והורה על הוצאת צו עיכוב יציאה. לנאשם יש זכות ערעור תוך 45 יום.