ע"ו 9576-04-14

תקציר

קבע, שסבלה מכאבי גב תחתון עוד לפני שהתגייסה לצה"ל, ערערה על החלטת ועדת הערר שסירבה לפצות אותה בגין ליקוי בגב שהוחמר לכאורה עקב שירותה הצבאי. המערערת טענה כי עבודתה המשרדית בצה"ל, שכללה ישיבה ממושכת, נסיעות מרובות והרמת משאות כבדים, החמירה את מצב גבה הקודם. עם זאת, ועדת הערר, שהעדיפה את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם המשיב, לא מצאה קשר סיבתי בין שירותה לבין החמרת הפגם בגב. ערעורו של המערער לבית המשפט המחוזי התבסס על טעויות משפטיות לכאורה בהחלטת הוועדה. עם זאת, בית המשפט קבע כי הערעור עסק בעניינים עובדתיים ובחוות דעת רפואיות, שהיו נתונים לשיקול דעתה הבלעדי של הוועדה. זאת ועוד, המערערת לא הוכיחה תשתית משפטית להתערבות בהחלטת הוועדה, שהתבססה על הראיות שבפניה. בית המשפט הדגיש כי קביעותיה העובדתיות של הוועדה ואימוץ חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב היו סבירות ומבוססות. משכך, הערר נדחה, והחלטת ועדת הערר התקבלה.