ת"א 13593-05-21

תקציר

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת, מבטחת הרכב בו נהגה, בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מנפילה שאירעה לאחר שחנתה ויצאה מהרכב, תוך ניסיון לסגור את הדלת. הנתבעים טענו כי האירוע אינו "תאונת דרכים" כהגדרתם בחוק, ולכן אין הם אחראים. המחלוקת העיקרית הייתה האם מעשיו של התובע בעת התאונה היוו "שימוש ברכב", והאם קיים קשר סיבתי בין הנפילה לבין השימוש ברכב. בית המשפט מצא כי גרסת התובע לאירועים אמינה. לפי עדותה, היא כבר יצאה מהרכב, התרחקה כמה צעדים עם בנה בזרועותיה, והנפילה נגרמה כתוצאה מכך שרגלה התעקמה מעצמה, ללא קשר לרכב או ליציאה. בית המשפט קבע כי יציאתו של התובע מהרכב הסתיימה עוד לפני הנפילה, ולכן לא מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. יתר על כן, בית המשפט מצא כי לא הייתה סיבתיות משפטית, שכן הנפילה לא הייתה קשורה לשימוש כלשהו ברכב ולא נבעה מסיכון תחבורתי. כתוצאה מכך, התביעה נדחתה ללא הוצאות למי מהצדדים.