ע"א 20/80

תקציר

פסק הדין דחה את הערעור שהגישה אמו ועיזבונו של מאבטח שמת מכדורי תת-מקלע עוזי שנשא עמו בעת מילוי תפקידו. בית המשפט קבע, כי מאחר שאין ראיות לנסיבות שהובילו למותו של המאבטח, שאלת אחריותה של חברת האבטחה המשיבה תוכרע על יסוד נטל ההוכחה. על פי סעיף 38 לפקודת הנזיקין, החברה, כבעלת הנשק, תצטרך להוכיח חוסר רשלנות מצדה. עם זאת, מאחר שהנסיבות לא היו ידועות, החברה לא יכלה לעמוד בנטל זה. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי המערערים לא הצליחו להוכיח כי השומר היה בעל תכונות המצדיקות את החלת סעיף 38, המטיל אחריות בגין מסירת כלי מסוכן לאדם שאינו אמין. אישורו של השומר לשאת נשק והיעדר ראיות המצביעות על חוסר יכולתו להעריך את מסוכנותו של הנשק פעלו לטובת המשיב. מאחר שהמערערים לא הצליחו להוכיח קשר סיבתי בין רשלנות החברה הנטענת לבין מותו של השומר, נדחה הערעור, והמערערים נדרשו לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיב.