תא"ק 39058-01-14

תקציר

הנתבע במקרה זה, שהוא גם הערב, מבקש לדחות את טענת הבנק התובע במספר הוראות. ראשית, הנתבעת טוענת כי מחדלי התובעת בכל הנוגע לשימור מלאי היהלומים גרמו לאי קיום התחייבות הערב, ועל כן יש לדחות את התביעה לפי סעיף 6(א) לחוק הערבות. התובעת, לעומת זאת, טוענת כי סעיף זה אינו ישים שכן התנהלות הבנק לא מנעה את תשלום החוב. השופט מצדד בנתבע ומציין כי מאחר שהתנהלות התובעת בנוגע לשימור המלאי אינה מופרכת, ומאחר שטענת הנתבע נראית סבירה, יש לתת לנתבעת רשות להתגונן מטענה זו. שנית, הנתבע מנסה לבסס הגנה המבוססת על אנלוגיה להוראות סעיף 6 לחוק הערבות, אך מאחר שתביעתו אינה מפורטת דיה, השופט פוסק לטובת התובע ואינו מאפשר לנתבע להתגונן בעילות אלה. שלישית, הנתבע טוען כי התובע התרשל בהבטחת תשלום החוב, ורשלנות זו גרמה לו נזק השווה לסכום הנתבע. השופט מוצא את טענת הנתבע נתמכת בחוות דעת מומחה, ולכן מעניק לו רשות להתגונן מטענה זו. הנתבעת גם מאשימה את התובעת בהפרת חובות סטטוטוריות לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח), ובפרט סעיפים 3, 4, 5 ו-7. התובע מתנגד לבקשה זו, אך השופט מעניק לנתבע רשות להתגונן מטענה זו ביחס לסעיף 7(א) לחוק הבנקאות, שכן הנתבע סיפק טיעון מפורט וראיות תומכות. הדבר מוצדק גם מאחר שהתובע לא המציא לנתבע את מסמכי הבנק המבוקשים. הנתבע מוסיף וטוען כי כתב הערבות עליו חתם הינו חוזה אחיד המכיל תנאים מפלים, ועל כן יש בטלות חלק מהוראותיו. התובע מסכים לאפשר לנתבע להתגונן מטענה זו לעניין סעיף 6(4) לכתב הערבות, אך השופט מרחיב הרשאה זו לכלול הוראות כאלה במסמכי הבנק עליהם חתם הנתבע. לבסוף, הנתבע טוען כי ערבותו צריכה להיות בטלה עקב טעות ו/או הטעיה מצד התובע. התובע מבקש לדחות טענה זו, אך השופט, בהסתמך על פסיקה רלוונטית, מאפשר לנתבע להתגונן בעילות אלה, שכן הנתבע זכאי להציג טיעונים בעל פה כנגד מסמך בכתב. ככלל, השופט נעתר לבקשת הנתבע להתגונן באופן חלקי, והתצהיר שיציג הנתבע ישמש ככתב הגנתו. עלויות הבקשה, שנקבעו על סך 10,000 ₪, ייקבעו בהתאם לתוצאת התביעה, וההחלטה תישלח לשני הצדדים.