בש"פ 5090/15

תקציר

בקשת המערער לשקול מחדש את החלטת בית המשפט המחוזי לעצור אותו נדחתה על ידי בית המשפט. הבקשה התבססה על שתיים מתוך שלוש העילות לדיון חוזר בחוק סדר הדין הפלילי, התשנ"ו-1996: שינוי נסיבות וחלוף הזמן מאז ההחלטה המקורית. באשר לשינוי הנסיבות, טען המערער כי "הסליחה" בין חלק מהמתלוננים לבין הנאשמים הפחיתה את הסכנה הנשקפת ממנו. עם זאת, בית המשפט מצא כי "מחילה" זו הפרה את תנאי שחרורו של המערער ואינה מהווה הצדקה תקפה להקלה בתנאי מעצרו. בית המשפט הדגיש כי "סולחה" (פיוס) זו לא כללה את המתלונן העיקרי, סביחי, ולפיכך לא הצביעה על שחיקה כלשהי במסוכנותו של המערער. בסוגיית הזמן שחלף קבע בית המשפט כי חמשת החודשים שחלפו מאז שחרורו של המערער למעצר בית אינם מהווים פרק זמן משמעותי המצדיק בחינה מחודשת של מעצרו, במיוחד נוכח חומרתן של העבירות המיוחסות לו. על פי כתב האישום, המערער היה מחולל הקטטה ונהג במכוון ברכב לעבר סביחי בכוונה לגרום לו חבלה חמורה. השופט הגיע למסקנה כי הערעור אינו ראוי ודחה אותו, תוך שהוא מאשר את מעצרו של המערער.