תא"מ 44333-09-17

תקציר

התובע, מ.א.ת.א., המגדיר את עצמו כפעיל זכויות אדם בחברון, הגיש תביעה נגד מדינת ישראל בגין נזקים נפשיים שנגרמו לכאורה עקב הגעת צה"ל לביתו בערב ה-3 באוגוסט 2017, בגין "קריאת אזהרה". לתובע הייתה היסטוריה של מעצרים, לרבות בגין יידוי אבנים בשנת 1997. לידי כוחות הביטחון הגיע מידע על הפגנה המונית שתוכננה להתקיים למחרת בשטח A. בעקבות זאת הנחה המח"ט להעביר מסר שהצבא לא יאפשר תפילות. כוח של עשרה חיילי צה"ל, בפיקודו של רס"ן א.ח., ביקר בביתו של התובע בשעה 22:00 והזהיר אותו שלא להשתתף בהפגנה. התובע טען כי שיטת שיחת האזהרה הייתה רשלנית וגרמה לו נזק לא ממוני. לטענתו, רס"ן א.ח. היה צריך להזהיר אותו בטלפון או לזמן אותו לתחנת המשטרה. הנתבעת, מדינת ישראל, טענה כי התובע הוא עבריין חוזר שלא שינה את דרכיו. עוד טען הנתבע כי התובע היה אחד ממארגני ההפגנה, דבר שגרם להפרות סדר. בנוסף, נטען כי התובע לא מסר הודעה בכתב על הנזק טרם הגשת התביעה וכי כוחות הביטחון פעלו בסבירות. בית המשפט בחן את תביעת הרשלנות לפי חוק הנזיקין האזרחיים. נמצא כי התובע הגיש את התביעה בתוך פרק הזמן הנדרש, ובכך עמד בדרישת ההודעה. עם זאת, התובע לא הצליח להוכיח כי החלטת המפקד הצבאי לבצע "שיחת אזהרה" הייתה רשלנית. בית המשפט קיבל את טענת הנתבע כי הביקור נבע מהדומיננטיות של התובע בקהילה ומההשפעה הפוטנציאלית של מעשיו. כמו כן, נמצא כי אופן מסירת האזהרה לא היה רשלני, בהתחשב בבני המשפחה שנכחו בזירה. בית המשפט הגיע למסקנה כי התובעת לא הוכיחה את הנזק הנפשי שנגרם לכאורה מהאירוע ודחה את התביעה. התובע חויב בהוצאות הנתבע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 ₪.