ב"ש 880/08

תקציר

העותר מבקש את מעצרם של המשיבים נסאר בן מחמוד מטר, טאלב בן ראשיד עות'מאן, מוחמד בן אחמד אמון ומוחמד בן סאלח דבאר לפי סעיף 21(א) לחוק החסד"פ (סמכויות אכיפה – מעצרים) עד תום ההליכים נגדם. המשיבים מואשמים בביצוע עבירות חמורות, לרבות סחר בנשק, החזקת נשק וקשירת קשר לביצוע פשע. מהעובדות המובאות בכתב האישום עולה כי המשיבים היו מעורבים במבצע משותף לרכישת אמצעי לחימה. מהראיות עולה כי מטר תיווך בעסקה, אמון רכש את הנשק, ודבח ועות'מאן סייעו בעסקה. כל ארבעת המשיבים הגיעו לתחנת דלק, שם פגשו את המוכרים וקיבלו את כלי הנשק. הם נעצרו במחסום משטרתי זמן קצר לאחר שעזבו את המקום. העותר מדגיש את חומרת העבירות, את המסוכנות הנשקפת לציבור ואת הרישום הפלילי הקודם של המשיבים. ההגנה מכירה בקיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר אך טוענת לשחרור המשיבים לחלופות מעצר. עם זאת, השופט פוסק לטובת העותר, תוך ציון חומרת העבירות וחזקת המסוכנות לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים. השופט מורה על מעצרם של מטר, אמון ודבח עד תום ההליכים. באשר לעות'מאן, השופט מורה על חלופת מעצר בשל היעדר עבר פלילי, אורח חייו הנורמטיבי וההסתברות הנמוכה לעבירה חוזרת. עות'מאן משוחרר למשמורת דודתו ודודו באבו סנאן, בתנאים מחמירים, בהם מעצר בית, פיקוח אלקטרוני ואיסורים על יציאה מהארץ ויצירת קשר עם שאר המשיבים. פסק הדין מדגיש את הסכנה הציבורית הנשקפת מעבירות נשק ואת הצורך להגן על האזרחים מפני הסלמה באלימות. השופט מגיע למסקנה כי במקרה זה יש לאזן בין זכותם של המשיבים לחירות לבין האינטרס הציבורי וביטחונו, ובסופו של דבר קובע כי מעצר עד תום המשפט נחוץ לשלושת המשיבים העיקריים, בעוד שהגבלה פחותה מספיקה לעות'מאן.