ת"א 43411-07-24

תקציר

## ניתוח משפטי: החלטה בנוגע לבקשת פסלות שופט וסילוק תביעה על הסף **מבוא:** החלטה זו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת מירית פורר) עוסקת בשתי בקשות מרכזיות שהוגשו על ידי התובע והנתבעות בהליך ת"א 43411-07-24, פנחס אהרונוביץ' נ' נריה אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע"מ ואח'. ראשית, נדונה בקשת התובע להעברת הדיון למותב אחר, המבוססת על טענות לפסלות השופטת. שנית, נדונו בקשות הנתבעות לסילוק התביעה על הסף. ההחלטה מתבססת על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים, תוך יישום עקרונות יסוד בדין הישראלי. **ניתוח משפטי:** **1. בקשת פסלות שופט והעברת הדיון למותב אחר:** * **עיקרון יסוד:** הזכות לפסלות שופט הינה זכות משמעותית, אך בית המשפט נוקט במדיניות מצמצמת לגבי קבלת בקשות מסוג זה. העיקרון המנחה הוא כי פסילת שופט תיעשה רק כאשר קיים **חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים** (כפי שנקבע ברע"א 5539/15 לנדה נ' ורקשטל). * **הפסיקה הרלוונטית:** ההחלטה מתייחסת למספר פסיקות של בית המשפט העליון, לרבות: * **ע"א 645/19 פלוני נ' פלוני:** מדגישה כי בית המשפט פתוח לשכנוע ויבחן את מכלול הטענות ללא משוא פנים. * **ע"א 4815/15 פלונית נ' פלוני:** מצביעה על כך שפסילת שופט היא צעד מרחיק לכת הפוגע בתקינות ההליכים ועלול להאריך את הטיפול בהם שלא לצורך. * **ע"א 3345/17 סלע נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ:** קובעת כי אין לפסול שופט, אף לא בשל מראית פני הצדק, אם אין חשש ממשי למשוא פנים. * **החלת העקרונות על המקרה:** השופטת פורר דוחה את בקשת התובע להעברת הדיון. היא קובעת כי התובע לא הצליח להוכיח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד השופטת. העובדה שהתיק הוחזר לדיון בפני אותו מותב לאחר התערבות ערכאת הערעור אינה מהווה, כשלעצמה, עילה לפסלות. כלל הוא כי אין מניעה שבית המשפט ידון מחדש בעניין שהוחזר לו, אלא אם כן ניתנה הנחיה מפורשת אחרת על ידי ערכאת הערעור. במקרה זה, ערכאת הערעור לא קבעה החלטה כזו. * **חידוש משפטי/הדגשה:** ההחלטה מחזקת את התקדים לפיו החזרת תיק לבית המשפט קמא לאחר ערעור אינה מובילה אוטומטית לפסלות השופט. הדגש מושם על הצורך בהוכחת חשש ממשי למשוא פנים, ולא על עצם ההחזרה. **2. בקשה לסילוק התביעה על הסף:** * **עיקרון יסוד:** סילוק תביעה על הסף הינו צעד דיוני קיצוני, המשמש מוצא אחרון במקרים חריגים בלבד. מטרתו למנוע דיונים מיותרים כאשר ברור לחלוטין כי אין כל סיכוי להעניק לתובע את הסעד המבוקש, אף אם יוכחו כל טענותיו (כפי שנקבע ברע"א 73846-09-25 בית יוסף יזמות ונדל"ן בע"מ נ' א.י. פרוייקטים ויזמות בע"מ). * **הפסיקה הרלוונטית:** ההחלטה מתבססת על פסקי דין המדגישים את זכות הגישה לבית המשפט כזכות יסוד (ע"א 2452/01 אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ) ואת הצורך בבירור עובדתי כאשר קיימות מחלוקות כאלה (ע"א 796/80 פנחס אוחנה נ' עזרא אברהם). * **פסק דין בית המשפט המחוזי (ע"א (מחוזי-י-ם) 43590-10-25):** פסק דין זה מהווה נקודת מוצא מרכזית להחלטה. בית המשפט המחוזי התערב בקביעת בית משפט קמא כי המערער (התובע בתיק דנן) "בשתיקתו קיבל על עצמו את דינם" של הליכי הבוררות. בית המשפט המחוזי מצא כי קיימת אפשרות, גם אם דחוקה, שהמערער לא היה מודע לכך שהבוררות סבה גם על המבנה הנדון, וכי טענתו זו לא נסתרה ולא התקיים לגביה בירור עובדתי. לפיכך, קיימת אפשרות כי פסק הבוררות אינו יוצר מעשה בית דין לחובתו. כמו כן, הודגש כי טענה משפטית בדבר תחולתו של הדין הירדני על העניין, שלא נדונה בהליכי הבוררות, עשויה להיות רלוונטית. * **החלת העקרונות על המקרה:** השופטת פורר דוחה את בקשות הנתבעות לסילוק התביעה על הסף. היא קובעת, בהתבסס על פסק הדין של בית המשפט המחוזי, כי התובע מעלה טענות הדורשות בירור עובדתי ומשפטי לגופו של עניין. אין זה המקרה לסלק את התביעה על הסף, שכן קיים סיכוי, גם אם קלוש, כי התובע יהיה זכאי לסעד המבוקש. * **חידוש משפטי/הדגשה:** ההחלטה מדגישה שוב את החשיבות של בירור עובדתי כאשר קיימת מחלוקת או כאשר טענות משפטיות אינן חד משמעיות. ההחלטה מציבה גבול ברור בין מקרים שבהם ניתן להכריע בשלב מוקדם על בסיס טענות משפטיות בלבד, לבין מקרים הדורשים שמיעת ראיות והבאת נתונים עובדתיים. בנוסף, ההחלטה משקפת את המגמה המשפטית המתאימה של עידוד פשרות וגישור, וקובעת מועד להגשת הודעת עדכון בנוגע לצעדים אלו. **מסקנות:** ההחלטה מבטאת גישה מאוזנת בין הצורך בשמירה על יעילות ההליך השיפוטי לבין זכות הגישה לבית המשפט. היא מחדדת את הקריטריונים המחמירים לפסילת שופט ומדגישה את הזהירות הנדרשת בסילוק תביעות על הסף. פסק דינו של בית המשפט המחוזי שימש ככלי מרכזי בהכוונת החלטתו של בית משפט השלום, והדגיש את הצורך בבירור עובדתי מעמיק יותר בנוגע למודעותו של התובע להליכים קודמים. ההחלטה מעודדת את הצדדים לבחון חלופות ליישוב סכסוך, ובכך תורמת למיצוי הדין באופן הוגן ויעיל.