ת"א 39574-06-16

תקציר

התובע, חשמלאי במקצועו, הגיש תביעה נגד מעסיקו, הנתבעת, בגין שתי תאונות עבודה שגרמו לו לחבלות. התאונה הראשונה כללה נפילה מגובה של כ-3 מטרים, שגרמה לחתכים בשתי הידיים. בית המשפט מצא את הנתבע אחראי לתאונה זו, שכן הוא לא שמר על נוהלי עבודה בטוחים וסיפק סביבת עבודה בטוחה. מהראיות עולה כי התובע נפל בעת ביצוע עבודה עבור הנתבעת, והנתבע לא הוכיח כי הורה לעובדיו להמתין עד לתחילת העבודה או שאסר עליהם להתחיל לעבוד בהעדרו. עוד ציינה השופטת כי הנאשם לא סיפק ציוד מגן או הכשרה מתאימה. עם זאת, השופטת לא מצאה כל רשלנות תורמת מצד התובע. באשר לתאונה השנייה, בה טען התובע כי התחשמל, פסק השופט לטובת הנתבע, שכן התובע לא הביא ראיות מספיקות לרשלנות המעסיק. סכנת ההתחשמלות הייתה חלק אינהרנטי מהעבודה, והתובעת לא הציגה כל מסד נתונים או הוראות בטיחות שהנתבעת הזניחה. השופטת פסקה לתובע 22,000 ₪ בגין כאב וסבל, 36,300 ₪ בגין הפסדי שכר ותנאים סוציאליים, ו-4,000 ₪ עבור עזרה מאחרים והוצאות רפואיות ותחבורה, בסך כולל של 62,300 ₪. בוצעו ניכויים בגין קבלות שקיבל התובע מהמל"ל בגין התאונה. סך הפיצויים של התובעת עמד אפוא על 46,300 ₪. התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת, בדבר כתב ויתור עליו חתמה התובעת, נדחתה, שכן השופטת פירשה את כתב הוויתור כמתייחס רק ליחסי העבודה ולא לתביעות נזקי גוף. הנתבע חויב לשלם לתובע את הוצאותיו, שהסתכמו בכ-2,000 ₪, בצירוף 20% מסך הפיצויים שנפסקו כשכר טרחת עורך דין. לנתבעת ניתנו 30 יום לביצוע התשלום, ולאחר מכן יתווספו הפרשי ריבית והצמדה.