ע"א 320/76

תקציר

עניינו של תיק זה נסוב סביב סכסוך הנוגע לדירה בבעלות המערערת, אשר ביקשה לפנות את המשיב, שוכר, מן הנכס. בית משפט השלום פסק תחילה לטובת המערער, אך בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, והוביל את המערער לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, תוך שימת דגש על אופייה הקבוע של החלפת הדירות והרחבת ההגנה על דמי השכירות לדירה החדשה. על פי חוק הגנת הדייר, הסכם השכירות של הדירה המקורית, אשר תוקן בעל פה מבלי לשנות את הצדדים, מוגן. דמי השכירות המוגנים חלים גם על הדירה החדשה, לאחר החלפה קבועה. עוד הבהיר בית המשפט כי התמורה בגין התמורה – מסירת הדירה הקודמת – היוותה דמי מפתח, ובכך הגנה נוספת על זכויות השכירות של השוכר. טענת המערערת כי חילופי הדברים היו זמניים בשל מחלת אמו של המשיב הופרכה על ידי ראיות המצביעות על המשכיות וקביעות. כפועל יוצא, חזקתו של המשיב בדירה החדשה מוגנת כדין, והערעור נדחה. המערערת אחראית להוצאות המשפט של המשיב, בסך 1,000 ל"י.