עמ"א 57216-07-18

תקציר

פרקליטות המדינה הגישה בקשה למתן צו שיעצור את השימוש הבלתי מורשה של המשיבים בקרקע בבעלות המדינה בטבריה, המיועדת לחוף ציבורי. המשיבים, חברה ומנהלה, השתמשו במקרקעין לצרכים מסחריים, לרבות הפעלת חניון בתשלום לסירות ולאופנועי ים, ללא ההיתרים הנדרשים. בבקשה נטען כי המשיבים הפיקו תועלת משימוש בלתי מורשה זה מאז שנת 2016, וביקשו להשיב את זכות הציבור ליהנות מהקרקע. המשיבים טענו כי הבקשה נבעה מהשפעות פסולות, וכי היא מהווה אכיפה בררנית. הם גם טענו לשיהוי בהגשת הבקשה והסתמכו על היתר שבוטל. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו ומצא ראיות לכאורה רבות לשימוש בלתי מורשה של המשיבים במקרקעין למטרות רווח מסחרי. היא דחתה את טענות המשיבים, בהתחשב בכך שהבקשה לא התעכבה שלא לצורך וכי המדינה לא פעלה באופן סלקטיבי באכיפת החוק. בית המשפט הדגיש כי השימוש הבלתי מורשה שעשו המשיבים היה ממושך וללא שינוי, וכי אין באפשרותם לטעון להסתמכות על היתר שבוטל. לפיכך, היא נעתרה לבקשת המדינה והורתה למשיבים לחדול משימוש בלתי מורשה בקרקע, תוך עיכוב עד ליום 16.12.2018, לצרכים ארגוניים. החלטה זו נועדה להגן על האינטרס הציבורי בקרקעות המיועדות לצורכי ציבור ולמנוע המשך פעילות מסחרית בלתי מורשית. למשיבים ניתנה זכות ערעור על ההחלטה.