רע"א 784/20

תקציר

בית המשפט התייחס לבקשת רשות ערעור על החלטה המורה על גילוי מסמכים לפי סעיף 198א לחוק החברות, טרם הגשת תביעה נגזרת. עקרונות המפתח, כפי שנדונו בפרשת גן שמואל, עניינם איזון בין הצורך לצמצם פערי מידע בין צדדים לבין ניצול לרעה פוטנציאלי של הליך התביעה הנגזרת. בבקשות גילוי לפי סעיף 198א צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים: על המבקש להיות זכאי להגיש תביעה נגזרת, להציג תשתית ראייתית מקדמית לאישור התביעה, והמסמכים צריכים להתייחס להליך אישור התביעה. במקרה זה, המשיב, בעל אג"ח ולא בעל מניות או דירקטור, זכאי להגיש תביעה נגזרת בשל הסדר סטטוטורי מיוחד המאפשר לנושים לעשות כן בנושאים כמו חלוקות אסורות. בית המשפט מצא אינדיקציות ראייתיות מספיקות לחלוקה אסורה פוטנציאלית, ובראשן התפטרות דירקטורים ושיקולים כספיים, כדי להצדיק את החלטת בית המשפט קמא להתיר גילוי מסמכים. למרות שהחברה טענה כי עמדה בהתחייבויותיה, בית המשפט הדגיש כי יש לבחון את חוקיות ההחלטה על סמך המידע שהיה זמין באותה עת, ולא על סמך תוצאות בדיעבד. עוד טענה החברה כי המשיב פעל בחוסר תום לב, שכן רכש אגרות חוב לאחר החלוקה מתוך כוונה להגיש תביעה. עם זאת, בית המשפט קבע כי פעולה זו אינה מעידה מטבעה על חוסר תום לב, והבדיל מקרה זה ממקרה טוליפ בו נמצא חוסר תום לב בשל התנהלות לא עקבית בזמן אמת ותועלת אישית מהחלוקה. בית המשפט קיבל את החלטת בית המשפט קמא, דחה את הערעור והורה לחברה לשלם הוצאות בסך 25,000 ₪.