ע"א 8121/16

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט שתי סוגיות עיקריות: תחולת הלכת מכבי והרלוונטיות של סעיף 15 לחוק ההתיישנות. פסק דין מכבי התיר תביעות בגין "חיים בעוולה" של יילוד עד ליום 31.12.2017, אם תביעת ההורים התיישנה לפני 28 באוגוסט 2015. החלטת בית המשפט קמא הכריזה על תביעת ההורים כמיושנת ביום 10.6.2015, והפכה את תביעת היילוד למיושנת במועד. המערערים טענו כי אין להחיל את פסק דין מכבי מאחר שניסיונם הקודם לארגן תביעה לא היה מספק. בית המשפט הפריך זאת, והדגיש את הכלל הברור של פסק דין מכבי להתיישנות, שאין לנתון לפרשנות פרטנית או למשא ומתן. גישה זו נועדה להימנע מהבחנות שרירותיות ולקיים את האיזון בין ודאות לצדק. באשר לסעיף 15, קבע בית המשפט המחוזי כי תקופת ההתיישנות אינה כוללת את הזמן שבו תלויה ועומדת תביעה קודמת, אם כי זו חלה רק על צדדים המעורבים באותה תביעה קודמת. מאחר שהמשיבה מס' 2 לא הייתה חלק מהתביעה המקורית, נמצא כי תקופת ההתיישנות פקעה כנגדם ביום 3.12.2012. בית המשפט דחה התנגדויות פרוצדורליות של המערערים, שטענו כי היה על המשיבה מס' 2 לערער על נימוקיו של בית המשפט המחוזי קודם לכן. בסופו של דבר, הערעור נגד המשיבה מס' 2 נדחה, ואילו הערעור הנוגע למשיבים האחרים התקבל, ואפשר להמשיך בתביעה שהגיש היילוד. כל צד הונחה לשאת בעלויותיו. השופטים מזוז ווילנר הסכימו עם מסקנות אלה.