ת"א 25733-01-18

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעים בסכסוך על איחור במסירת דירה. היזם הנתבע לא מסר את הדירה בתוך תקופת החוזה בת 24 החודשים, וטיעוניהם המצדיקים את השיהוי לא הוכחו. התובעים ביקשו שינויים בדירה, אך אלה לא גרמו לעיכוב, והנתבע לא הביא ראיות התומכות בטענותיהם. הנאשם גם לא הוכיח כי העיכובים נבעו מאירועי כוח עליון כגון גשמים עזים ושביתה. יתר על כן, הנתבע מנע מהתובעים למלא את חובתם לשלם את היתרה הסופית על ידי דרישת הלוואה שלא כדין, וחובת התשלום של התובעים הותנתה בכך שהנתבע השלים את הדירה. בית המשפט קבע כי התובעים זכאים לפיצוי בגין האיחור, שהסתכם ב-308 אלף שקל, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. תביעתה שכנגד של הנתבעת לאי תשלום היתרה הסופית נדחתה, שכן התובעים היו מוצדקים בעיכוב התשלום בשל אי עמידתה של הנתבעת. בסיכומו של דבר, הנתבעת נשאה בסיכון של אי מסירה ולא עמדה בהתחייבויותיה, בעוד התובעים פעלו בסבירות והיו זכאים לפיצוי הנתבע. פסק הדין הסתכם ב-308,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.