ת"א 51868-07-22

תקציר

המבקש והמשיבים היו מעורבים בסכסוך שהוכרע בבוררות והסתיים בפסק דין שניתן על ידי הבורר זמיר בשנת 2021. פסק דין זה בוטל מאוחר יותר על ידי בית המשפט בפסק דין שניתן בשנת 2022, וגם ערעורו הבא של המבקש נדחה. כעת מבקש המבקש למנות בורר חדש, תוך הסתמכות על אותו סעיף בוררות שהנהיג את הבוררות הקודמת. המשיבים מתנגדים לבקשה זו, בטענה כי תניית הבוררות מוצתה והיא בטלה. לפיכך, על בית המשפט להחליט האם למנות בורר חדש על בסיס תניית בוררות שכבר הופעלה ובוטלה. הכלל הרווח הוא שתניית בוררות מוצתה לאחר שנעשה בה שימוש, ולבית המשפט אין סמכות למנות בורר אחר. קיימים חריגים מוגבלים לכלל זה, כגון כאשר תניית הבוררות היא תניית המשך או כאשר ברור כי הסכסוך צריך להיות מוכרע באמצעות בוררות כחלק בלתי נפרד מההסכם. עם זאת, במקרה דנן, בית המשפט אינו מוצא טעם בטענות המבקש כי יש להחיל את החריג. תניית הבוררות הנדונה היא תניית בוררות סטנדרטית, ובית המשפט אינו יכול להצביע על נסיבות חריגות המצדיקות התעלמות מכלל המיצוי. זאת ועוד, בית המשפט אינו משוכנע כי פסק הבוררות הקודם בוטל בשל נסיבות שאינן בשליטת המבקש, וסבור כי בירור עובדתי של הביטול יהיה הליך לא יעיל וגוזל זמן. לפיכך, הבקשה למינוי בורר נדחית, והצדדים חופשיים לדון בסכסוך בבית משפט מוסמך.