עע"מ 3151/20

תקציר

במקרה דנן הוגש ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, שם ביקשה המערערת הכרה כ"דייר ממשיך" לפי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי התשנ"ח-1998. הערעור הוגש לאחר דחיית עתירתה על ידי כבוד השופט ר' וינוגרד. הדיור הציבורי, בהיותו משאב נדיר, מחייב עמידה קפדנית בקריטריונים משפטיים, שכן הענקת יחידה לאדם אחד עלולה למנוע מאדם אחר את אותה הזדמנות. לאחר ששקל את הטענות העובדתיות והמשפטיות, בית המשפט לא מצא עילה לקבל את הערעור, וציין כי בפסק הדין לא נפלו טעויות עובדתיות או משפטיות. משכך, נדחה הערעור לפי סעיף 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולא נפקמו הוצאות. ההחלטה התקבלה סופית ב-15 בפברואר 2021.