בר"מ 2874/11

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הערעור ולהעניק סעד זמני בהתבסס על שני שיקולים עיקריים: מאזן הנוחות וסיכויי הצלחת העתירה. בית המשפט נותן משקל רב למאזן הנוחות, ומשמעות הדבר היא שככל שסיכויי העתירה חזקים יותר, כך הוא עשוי לגבור על דרישת מאזן הנוחות. המבקש העלה טענות משמעותיות בנוגע לחוקיותו של מכרז הכולל שיתופי פעולה בין משרדי עורכי דין לחברות מסחריות. סוגיות אלה זכו לתמיכה מצד לשכת עורכי הדין, אם כי כמה אתגרים משפטיים נותרו בלתי פתורים. יש לציין כי נמשכות השאלות לגבי משרדי עורכי דין המגישים הצעות באופן עצמאי וניגוד העניינים הפוטנציאלי אם עורכי הדין הם בעלי מניות בחברות מסחריות שותפות. עוד טוענת המבקשת כי חל שינוי רטרואקטיבי בתנאי המכרז, שיש בו כדי לפגוע בעקרונות השוויון. מבחינת מאזן הנוחות, בית המשפט מכיר בכך שהוא עשוי להעדיף במקצת את המשיבה מס' 1, שכן המכרז מתייחס לשירותי ארנונה, שבניגוד לפרויקטים תשתיתיים, ניתנים לביטול. עם זאת, בהתחשב במסגרת "הכוחות המקבילים" ובסוגיות העומדות על הפרק, הכף עדיין נוטה לטובת המבקש. בית המשפט מציע כי בתקופת הביניים יוכלו נותני שירותים קודמים להמשיך, מבלי להשפיע על ההסכמים החוזיים שקדמו להחלטה זו. ניתן צו ביניים, המונע מהמשיבים 2 עד 7 לספק את השירותים הנדונים, עד למתן פסק דין סופי על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים. אין בכך כדי לפגוע בנכונות למתן שירות אם תידחה העתירה. בשל עיתוי הגשת העתירה לא ניתן צו להוצאות, וההחלטה ניתנה ביום 27.6.2011.