עמ"נ 42993-05-24

תקציר

הערר מערער על החלטת הוועדה שלא לגבות היטל השבחה על תחנת הכוח של המשיב. המערערת טענה כי קבלת רישיון לייצור חשמל היא תנאי הכרחי למימוש זכויות, אשר יגרור את היטל ההשבחה, והרישיון הראשוני אישר רק 1,137 מתוך 1,220 מגוואט המותרים. בית המשפט לא מצא בסיס משפטי לעמדת המערער ודחה את הערעור. קבלת רישיון ייצור החשמל לא הייתה קשורה לביצוע חוק התכנון והבניה; היתר הבנייה עצמו היווה את המימוש על פי החוק. כמו כן, קבע בית המשפט כי המימוש אינו חלקי אלא מלא, שכן היתר הבנייה מאפשר את היקף הייצור המותר באירוע ההשבחה. המערערת גם נעדרה סמכות לדרוש את ההיטל מאחר שהקרקע הייתה מחוץ לתחום התכנון שלה, והרשות הקודמת לא יזמה כל פעולה בעניין ההיטל לפני העברת השטח. לבסוף, בית המשפט מצא כי התביעה התיישנה, שכן חלפו למעלה משבע שנים מאז אירוע המימוש בשנת 2009. גם טענותיו החדשות של המערער שהועלו בדיון השני נדחו, שכן הן היוו שינוי חזות וחסרות שחר. החלטת הוועדה הייתה סבירה ולפיכך תעמוד בעינה, כאשר המערערת שילמה למשיב הוצאות בסך 30,000 ₪.